ניתן להסיר חלקיקים הנישאים באוויר מזרם אוויר מזוהם על ידי מגוון תהליכים פיזיקליים. סוגים נפוצים של ציוד לאיסוף חלקיקים עדינים כוללים ציקלונים, מקרצפים, משקעים אלקטרוסטטיים ומסנני שקיות. לאחר איסוף החלקיקים נצמדים זה לזה, ויוצרים אגרופים שניתן להסיר בקלות מהציוד ולהיפטר, בדרך כלל למזבלה.
מכיוון שכל פרויקט בקרת זיהום אוויר הוא ייחודי, בדרך כלל לא ניתן להחליט מראש מה יהיה הסוג הטוב ביותר של מכשיר איסוף -חלקיקים (או שילוב של מכשירים); מערכות בקרה חייבות להיות מתוכננות על בסיס-לאחר-מקרה. מאפיינים חלקיקים חשובים המשפיעים על בחירת מכשירי האיסוף כוללים קורוזיביות, תגובתיות, צורה, צפיפות, ובמיוחד חלוקת גודל וגודל (טווח גדלי החלקיקים השונים בזרם האוויר). גורמי תכנון אחרים כוללים מאפייני זרם אוויר (למשל, לחץ, טמפרטורה וצמיגות), קצב זרימה, דרישות יעילות הסרה והתנגדות מותרת לזרימת אוויר. באופן כללי, אוספי ציקלון משמשים לעתים קרובות כדי לשלוט בפליטות אבק תעשייתי וכחומרי ניקוי מקדים לסוגים אחרים של התקני איסוף. מקרצפים רטובים מיושמים בדרך כלל בשליטה על אבק דליק או נפוץ או ערפילים ממקורות כגון מתקני עיבוד תעשייתיים וכימיים ומשרפות פסולת מסוכנת{10}; הם יכולים להתמודד עם זרמי אוויר חמים וחלקיקים דביקים. לעתים קרובות נעשה שימוש בתחנות כוח במשקעים אלקטרוסטטיים ובתי מסננים-של בד.
